ברוב המקרים, התמכרות אינה מתחילה בחומר, במסך או בהתנהגות. היא מתחילה מתוך תחושה עמוקה יותר – שהאדם איבד את ההנהגה על עולמו הפנימי. לכן מטרת הטיפול אינה רק להפסיק את ההתמכרות, אלא להשיב לאדם את היכולת לבחור, להנהיג ולחיות מתוך חירות.
לאורך השנים גיבשתי דרך עבודה המבוססת על שבעה עקרונות, המבקשים ללוות את האדם מן הכאב אל הצמיחה.
העיקרון הראשון – הכרה
תחילתו של כל שינוי היא ההכרה. במקום לשאול רק "ממה אתה מכור?", חשוב לשאול: "איזה כאב ההתמכרות מנסה להשתיק?" פעמים רבות ההתמכרות היא פתרון שגוי למצוקה. כאשר מבינים את שורש הכאב, אפשר להתחיל לרפא אותו.
העיקרון השני – אחריות אמיתית
האדם אינו תמיד אחראי למה שעבר עליו, אך הוא אחראי לבחירותיו מכאן והלאה. אחריות אינה אשמה – אלא כוח. הכוח להחזיר את ההגה לידיים.
העיקרון השלישי – זהות
האדם גדול מן ההתמכרות שלו. יש בו ניצוץ פנימי, עולם רגשי והרגלים שנרכשו לאורך השנים. ההתמכרות יכולה להשתלט על ההרגלים, אך לעולם אינה מגדירה את זהותו של האדם.
העיקרון הרביעי – בחירה
בין הדחף לבין המעשה קיים רגע קטן של בחירה. ככל שהאדם לומד לעצור, להתבונן ולבחור את הצעד הבא, כך מתרחבת החירות הפנימית שלו.
העיקרון החמישי – משמעות
החלמה אינה מסתכמת בהפסקת ההתמכרות. היא דורשת בניית חיים שיש בהם ערכים, משפחה, שליחות, אמונה ותקווה. כאשר יש בשביל מה לחיות, קל יותר לוותר על מה שהורס את החיים.
העיקרון השישי – תיקון החיים
ההתמכרות פוגעת באמון, בקשרים ובדימוי העצמי. תהליך ההחלמה כולל תיקון של היחסים – עם בן או בת הזוג, הילדים, ההורים ובעיקר עם האדם עצמו.
העיקרון השביעי – שליחות
פסגת ההחלמה היא להפוך את הכאב למקור של נתינה. האדם אינו נשאר מוגדר על ידי נפילתו, אלא משתמש בניסיון החיים שלו כדי להאיר, לעודד ולסייע לאחרים.
לסיכום
המטרה אינה להילחם בהתמכרות בלבד. המטרה היא לבנות אדם חזק, מודע, בעל משמעות ובעל יכולת לבחור מחדש את חייו.
זהו לב הגישה של "האדם בעולמו – בדרך לשינוי": להחזיר לאדם את ההנהגה על עולמו הפנימי, כדי שיוכל לבחור מחדש את חייו בכל יום, עד שההתמכרות תאבד את אחיזתה בו.