אחת המתנות הגדולות ביותר שניתנו לאדם היא כוח הבחירה. איננו יכולים תמיד לבחור את הנסיבות שאליהן נולדנו, את המשברים שפגשנו או את הכאב שחווינו, אך תמיד נשארת בידינו האפשרות לבחור כיצד להגיב להם. דווקא במקום שבו נדמה שאין לנו שליטה, מסתתרת החירות העמוקה ביותר.
כוח הבחירה אינו מתבטא רק בהחלטות הגדולות של החיים. הוא מתגלה בעיקר ברגעים הקטנים: במילה שאנו בוחרים לומר, בשתיקה שאנו מחליטים לשמור, ביכולת לעצור לפני תגובה אימפולסיבית ובאומץ לבחור בטוב גם כאשר הדרך הקלה קורצת יותר.
רבים חיים בתחושה שהעבר שלהם מנהל אותם. הם אומרים: "כך גדלתי", "כך אני", "אין לי סיכוי להשתנות". אך העבר מסביר את האדם – הוא אינו גוזר את עתידו. כל עוד קיימת בחירה, קיימת גם תקווה. הבחירה היא הגשר בין מי שהיינו לבין מי שאנחנו יכולים להיות.
גם בהתמודדות עם התמכרויות, כעסים, חרדות או דפוסי התנהגות ישנים, כוח הבחירה הוא אבן היסוד של השינוי. אין הכוונה שלא יהיו דחפים או קשיים, אלא שגם כאשר הם מופיעים, האדם יכול ללמוד להרחיב את המרווח שבין הדחף לבין המעשה. במרווח הזה נולדת החירות.
בחירה אמיתית אינה פעולה רגעית בלבד – היא דרך חיים. בכל פעם שאדם בוחר באמת על פני ההכחשה, באחריות על פני ההאשמה, בתקווה על פני הייאוש ובאהבה על פני הפחד – הוא מעצב מחדש את אישיותו. בחירות קטנות החוזרות על עצמן יוצרות אופי, ואופי יוצר גורל.
אני מאמין שתפקידו של המטפל אינו לבחור במקום האדם, אלא לסייע לו לגלות מחדש את הכוח לבחור בעצמו. כאשר האדם חוזר להיות בעל הבית על עולמו הפנימי, הוא מפסיק להיות עבד של נסיבותיו, של פחדיו ושל הרגליו.
החירות האמיתית אינה היכולת לעשות כל מה שמתחשק, אלא היכולת לבחור במה שנכון גם כאשר קשה. שם מתחיל השינוי, ושם מתחילה צמיחה אמיתית.
משפט לסיום
השינוי הגדול ביותר אינו מתרחש כאשר המציאות משתנה, אלא כאשר האדם מגלה מחדש את כוח הבחירה הטמון בו.