הרגע הקטן שיכול לשנות מסלול שלם

אפקט הפרפר בחיים שלנו

לפעמים אדם מחכה שמשהו גדול יקרה.

שתגיע ההזדמנות הנכונה.

שהמוטיבציה תחזור.

שהזוגיות תשתנה.

שהפחד יעבור.

שהוא סוף־סוף ירגיש מוכן.

ובינתיים החיים ממשיכים.אבל כשאנחנו מביטים לאחור, אנחנו מגלים לא פעם שהשינויים הגדולים בחיינו בכלל לא התחילו ברגעים גדולים.

הם התחילו ממשהו קטן.

שיחת טלפון אחת.

פגישה שכמעט ביטלנו.

משפט שמישהו אמר לנו.

החלטה להפסיק לדחות.

בקשת סליחה.

פעם אחת שבה העזנו לומר "לא".

או פעם אחת שבה, למרות הכול, אמרנו "כן".

ברגע עצמו לא שמענו שום רעש.אבל המסלול כבר התחיל להשתנות.

אפקט הפרפר

במילים פשוטות:

שינוי קטן בתחילת הדרך יכול, עם הזמן, להביא למקום שונה מאוד בחיים שלנו. זה לא חוק ולא הבטחה.

לא כל פעולה קטנה תשנה את חיינו.אבל הרעיון מזכיר לנו דבר חשוב:

לא לזלזל בהתחלות קטנות.

אנחנו מסתכלים על גודל הפעולה.החיים מסתכלים גם על מה שהיא מתחילה.

לפעמים הכול מתחיל בשרשרת.

אדם מחליט לצאת להליכה של עשרים דקות,מה כבר השתנה?

כמעט כלום.

אבל הוא חוזר מעט רגוע יותר. בלילה הוא ישן טוב יותר. בבוקר הוא קם עם יותר אנרגיה. הוא פחות עצבני בבית. השיחה עם אשתו נראית אחרת.

האם עשרים דקות הליכה שינו את הזוגיות שלו?

כמובן שלא.

אבל הן היו אולי החוליה הראשונה בשרשרת.

וזה נכון גם בכיוון ההפוך.

עוד פעם דחיתי.

עוד פעם שתקתי כשמשהו הפריע לי

.עוד פעם אמרתי לעצמי "לא נורא".

עוד ערב שבו אנחנו יושבים באותו בית אבל כל אחד נמצא בעולם אחר.

עוד הבטחה שנתתי לעצמי ולא קיימתי.

שום דבר מזה לא נראה דרמטי.עד שיום אחד האדם שואל:

איך הגעתי למקום הזה?

והתשובה לפעמים כואבת בפשטותה:

לא הגעת לשם ביום אחד.הגעת לשם לאט.

החיים משתנים גם בלי שאנחנו מרגישים יש שינוי שאנחנו מבחינים בו מיד.

ויש שינוי שקט.

ילד שומע שוב ושוב שהוא לא מספיק טוב.

אף משפט בודד אינו נראה גורלי. אבל במשך השנים עלולה להיבנות בתוכו אמונה:

אני לא מסוגל.

אדם אחר מקבל שוב ושוב אמון ועידוד. גם כאן אין רגע אחד שבו הכול השתנה. אבל בתוכו הולכת ונבנית תחושה אחרת:

אולי אני כן יכול.

כך גם בזוגיות.

זוגות לא תמיד מתרחקים בגלל מריבה אחת גדולה.

לפעמים הם פשוט מפסיקים, לאט־לאט, להתעניין.

פחות שואלים.

פחות מקשיבים.

פחות נוגעים.

פחות אומרים תודה.פחות משתפים.

ואז יום אחד הם יושבים זה מול זו ושואלים:

"מתי התרחקנו כל כך?"

קשה למצוא תאריך.כי לפעמים המרחק לא נוצר ברגע אחד.הוא נבנה בטיפות.

והבשורה היא שגם קרבה יכולה להיבנות בטיפות.

יש מחיר גם להחלטות שאנחנו לא מקבלים אנחנו חושבים בעיקר על החלטות שקיבלנו.

אבל גם לא להחליט – זו לעיתים החלטה.

לא להתקשר.

לא לבקש עזרה.

לא להציב גבול.

לא לדבר על מה שכואב.

לא להתחיל.

להישאר עוד שנה במקום שכבר מזמן איננו נכון לנו.

אדם יכול לומר:

"לא החלטתי להישאר כך."

נכון.אבל לפעמים החיים בוחרים עבורנו כאשר אנחנו נמנעים מלבחור.

הדבר הקטן שמשנה את היחס שלנו לעצמנו יש עוד השפעה להחלטות קטנות שאנשים אינם תמיד שמים לב אליה.

נניח שהבטחת לעצמך דבר קטן – וקיימת אותו.

לא שינית את העולם.אבל אמרת לעצמך משהו בלי מילים:

אפשר לסמוך עליי.

וכשזה קורה שוב, ועוד פעם, נבנה משהו,אמון עצמי.

לעומת זאת, כאשר אדם מכריז שוב ושוב:"

ממחר אני מתחיל."

"מיום ראשון אני משתנה."

"זו הפעם האחרונה."

ואינו מקיים – הוא לא רק נכשל במשימה.לאט־לאט הוא מפסיק להאמין למילה של עצמו.

לכן לפעמים החלטה קטנה שאנחנו באמת מקיימים שווה יותר מהחלטה גדולה שמרגשת אותנו ליומיים.

ואולי אנחנו הפרפר בחיים של מישהו אחר ויש עוד צד לסיפור הזה.

אנחנו חושבים על ההחלטות שמשפיעות על החיים שלנו.

אבל בכל יום אנחנו משפיעים גם על מסלולם של אחרים.

משפט שאבא אומר לילד.

מילה שמורה אומר לתלמיד.

טלפון לחבר שעובר תקופה קשה.

מחמאה אמיתית לאדם שכבר זמן רב לא שמע מילה טובה.

בקשת סליחה.

אמון שאנחנו נותנים במישהו שכבר איבד אמון בעצמו.

עבורנו זה יכול להיות רגע קטן.עבורו – אולי לא.

ולפעמים גם להפך.

משפט שנאמר בכעס נשכח אצל מי שאמר אותו אחרי חמש דקות, אבל נשאר אצל מי ששמע אותו חמש שנים.

אנחנו יודעים מה אמרנו.אנחנו לא תמיד יודעים כמה רחוק המילים שלנו מגיעות.

אז מה עושים עם כל זה?

לא צריך לקום מחר בבוקר ולשנות את כל החיים.זו בדיוק הטעות.

אפשר לשאול שאלה פשוטה יותר:

איזה דבר קטן בחיי, אם אחזור עליו שוב ושוב, עלול לקחת אותי למקום שאני לא רוצה להגיע אליו?

ואחריה שאלה נוספת:

איזו פעולה קטנה אני יכול להתחיל היום, שאולי תפתח עבורי מסלול אחר?

לא בעוד חודש.

לא "כשיהיה לי כוח היום".

הודעה אחת.

שיחה אחת.

גבול אחד.

תודה אחת.

סליחה אחת.

התחלה אחת.

אין לנו אפשרות לדעת לאן כל צעד יוביל.

אבל דבר אחד ברור:

מסלול חדש לא מתחיל בסוף הדרך.הוא מתחיל ברגע הקטן שבו שינינו מעט את הכיוון.ואולי בעוד כמה שנים נביט לאחור על יום רגיל לחלוטין ונאמר:

לא ידעתי אז, אבל שם משהו בחיים שלי התחיל להשתנות.

רוני שמואל

מאמן ומטפל רגשי מוסמך

מגשר ומיישב סכסוכים

האדם בעולמו – בדרך לשינוי

שיתוף

עוד פוסטים

באתר זה נעשה שימוש בטכנולוגיות איסוף מידע כגון Cookies, לרבות על ידי צדדים שלישיים, כדי לספק לך חוויית גלישה טובה יותר וכן למטרות סטטיסטיקה, אפיון ושיווק. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לכך. למידע נוסף בנושא ואפשרות לנהל את השימוש באמצעים הללו, ראו את מדיניות הפרטיות המעודכנת שלנו.